חפש בבלוג זה

יום שלישי, 5 במרץ 2013

כ"ג אדר, תשע"ג


"שמעתי בשמו שאמר: עוד יהיה זמן שיתמהו איש לרעהו, ויאמרו אחד לחברו: האתה הכרת את רבי נחמן, אתה היית בביתו, אתה הכרת אחד מאנשיו, את זה או את זה. ויהיה פלא גדול בעולם מה שזכה אדם להכיר אותו"
(חיי מוהר"ן רנ"ד)





זהו, זה נגמר. הרב מנחם פרומן נפטר אתמול בלילה וההלוויה תתקיים בעוד כמה שעות, כאן בתקוע. אני חש צורך עז לשחזר כל מילה, כל תנועה וכל מבט שלו אבל הלב עוד מסרב להיענות לתיעוד של העבר. הוא היה עובד השם האמיתי ביותר שזכיתי להכיר בחיי, ועל כל דקה בארבעת השנים האחרונות שביליתי במחיצתו אני מודה לריבונו של עולם.
ולמרות שכבר שנתיים וחצי אנחנו לומדים על המוות ומתכוננים אליו (בזוהר ויחי, באדרא, במדרשים על חזקיהו, בתורה ס"ו על הסתלקותו של אליהו בליקוטי מוהר"ן), משהו בי סירב להאמין שהמחלה תצליח להכריע אותו.
עכשיו הוא איננו, הזוהר הסתלק, ואני משתומם על כך שהזדמנתי לכאן בזמן שהוא עוד הלך בינינו. 





2 comments:

  1. שלום
    אנחנו בטוחים שלא התכוונת, אבל אתה לא יכול להשתמש בתמונה בלי רשות.
    מבקשים שתסיר את התמונה
    תודה

    השבמחק
  2. אנונימים יקרים,
    ראשית אני מצטער עם פגעתי בכם -התמונה תוחלף בע"ה מחר. מכיון ששלחתם את התמונה ברשימת תפוצה כללית לאחר שהרב נפטר ומכיון שהבלוג שלי איננו מסחרי(אפילו פרסומות אין לי) לא חשבתי שיש בכך בעיה. כאמור אני מקבל את דעתכם בענין.
    בשורות טובות
    ג.

    השבמחק